דעת מומחה

תקשורת בלתי-מילולית למנהלות

תקשורת בלתי-מילולית היא מסר שאדם מקבל אודותיך, באמצעות הבעת פנים, יציבה, מחוות, בגדים והופעה, וכן השימוש שאת עושה במרחב, בטריטוריה, במגע ובקול
המונח הפופולארי המתאר תקשורת בלתי-מילולית הוא “שפת הגוף”. היבט זה של התקשורת הוא מורכב וכולל את כל המראות והקולות המלווים את המסר שלנו. חשוב על תקשורת בלתי-מילולית כעל כל מסר שאדם מקבל אודותיך, באמצעים אחרים מאשר המלים עצמן: הבעת פניך, יציבה, מחוות, בגדים והופעה, וכן השימוש שאת עושה במרחב, בטריטוריה, במגע ובקול.

תקשורת בלתי-מילולית מוצלחת עשויה לצמצם אי-הבנות במקום העבודה. על ידי שימת לב למידע מפורש ולרמזים בלתי-מילוליים המלווים אותו, תוכלי להבין מסרים במלואם. כאשר תהיי מודע לתקשורת הבלתי-מילולית שלך, תוכלי להבחין במסרים בלתי- מכוונים שאת מעבירה.

באופן דומה, תוכלי לשלוט בהתנהגות הבלתי-מילולית שלך כדי שהמסרים שתעבירי יהיו חזקים יותר ויתרמו לתדמיתך. תוכלי לשפר את כישורי התקשורת הבלתי-מילולית כאשר תביני את תפקידי הסיווגים השונים של תקשורת זו ותיצמדי למספר קווים מנחים בסיסיים בנוגע לשימוש בה.

סיווגי תקשורת בלתי-מילולית

כדי לשפר כישורי תקשורת בלתי-מילולית עלינו לעמוד על ההשפעה של הבעות הפנים, יציבה, מחוות, בגדים והופעה, מרחב וטריטוריה, מגע וקול.

הבעות הפנים

אנו שמים לב למסרים שאנו מקבלים מפניהם של האחרים. כפיפים עומדים על דרגת החומרה של הנזיפה, על פי המבט שלך בדברך אליהם. נוכל לקבוע אם אדם דובר אמת ואם לאו, אם הוא מיישר מבטו אלינו בעת שיחה. הבעות הפנים מעבירות שפע של מסרים, אולם ישנם סוגי מידע טיפוסיים הנחשפים באמצעות הפנים. הבעות הפנים מבטאות בדרך כלל רגשות ורמת עניין והן מווסתות את השיחה.

גם כאשר אנו מנסים להסתיר רגשות, אלו עלולים להתגלות בפנינו. יתכן ונאמר לעמית שזכה לקידום שאנו שמחים בשמחתו, אך הבעות פנינו יצביעו על סימני אכזבה או קינאה. הבעות מסוימות, כגון, סומק של מבוכה או ‘טיק’ עצבני בעין, הן לעתים קרובות רפלקס בלתי- רצוני.

רמת עניין ותגובתיות מתגלות תחילה בפנים. מגע עין, מבטים בוהים ופיהוקים מצביעים על רמת העניין של המאזין. באפשרותנו לווסת שיחה, אולי שלא במתכוון, על ידי חיוך, פרצוף חמוץ, ניד ראש, הרמת גבה או קריצה. האם זכור לך מקרה בו הממונה עליך “קרא אותך לסדר” בישיבה, כאשר שלח אליך מבט ישיר והניד דומם בראשו. האם מישהו אותת לך במבט רציני לנצור את לשונך?

יציבה

צורת העמידה, הישיבה או ההליכה שלך מלמדת על מעמדך או סמכותך. ישיבה בזרועות משוכלות על החזה, במיוחד כאשר האחרים יושבים במערך נוקשה, היא יציבה סמכותית, המזכירה מנהלי בתי ספר או רבי-סמלים בצבא. תארי לעצמך כפיף המתישב בכסא עם רגליים על השולחן שעה שאת נכנסת למשרד. תנועה כזו עשויה להצביע על יחסים של כוחות שווים בין שניכם או להיתפס כקריאת תגר על מעמדך. הליכה זקופה בצעדים ארוכים ובטוחים יוצרת רושם של מעמד, לעומת הליכה בכתפיים שפופות וצעד הססני המבטאים נחיתות.

פתיחות היציבה חושפים את דרגת הרוגע שלך. אדם התופס מרחב גדול, כאשר הוא מתרווח בישיבה, יוצר רושם של נוחיות ונינוחות. שילוב זרועות מסביב לגב הכסא או הישענות לאחור בידיים שלובות על העורף אינם סימנים לאדם מתוח. תארי לעצמך, לעומת זאת, את המתח שמפגין אדם היושב על קצה הכסא, בקרסולים שלובים וידיו קפוצות חזק בחיקו.

מחוות

מחוות מתלוות בדרך כלל למלים כדי להבהירן או להדגישן. מחווה אחת שהפכה טעונה במשמעות סמלית בארגונים עסקיים היא לחיצת היד. לחיצת יד איתנה וחזקה מתפרשת כמעידה על ביטחון ואמינות. חשבי על כל הגינונים העצבניים המשקפים את רמת הביטחון שלך. אנשים מפרשים שורה של מחוות גופניות כמעידות על עצבנות: גירוד, כיסוס צפורניים, מעיכת הבגד ופכירת ידיים. מנהלים המבצעים מחוות אלו בצורה בלתי-מודעת אינם מבחינים בתדמית הגרועה שהם חושפים. שימוש בידיים בעת דיבור יוצר רושם של אנרגיה, התלהבות ודינמיות. מחוות עירניות אלו שומרות על תשומת הלב של המאזינים. יחד עם זאת, שימוש מופרז בהן יגרום להסחת הדעת ואת עלולה להצטייר כאדם רגשן.

לבוש והופעה

כמעט כל מנהל יודע שהופעתו משפיעה על האמינות במקום העבודה. על אף שקבלת החלטות על סמך הופעה נראית דבר מגוחך, זו עשויה להיות המציאות בארגונים רבים. אנשים עלולים להחמיץ עיסקאות בגלל נעליים לא מצוחצחות, עניבה מוכתמת או עודף תכשיטים. יש מקצועות בהם דרושים מדים של ממש כדי לתרום להכרה, למהימנות ולסמכות של הלובש.

בחברה בה אנו חיים ישנם גורמי הופעה כגון, מבנה גוף כללי ומשיכה גופנית כללית, המעבירים מסרים בעלי עצמה. חשבי על המאפיינים הסטריאוטיפיים הקשורים באדם שמן בעל פנים עגולות, או אדם גבוה ורזה. אנו יוצרים רושם מוגדר לגבי הכוח והסמכות של אדם גבוה לעומת אדם נמוך ולעולם לא נדע כיצד קריירות רבות קודמו או נעצרו, בגלל תפיסת המשיכה הגופנית. זו האחרונה עשויה להיות תנאי מוקדם, בלתי-מפורש, להצלחה במקצועות רבים, ביניהם, יחסי אנוש, קבלת קהל או קריינות טלויזיה.

מרחב וטריטוריה

ככל שתדורגי במקום גבוה יותר במבנה הארגוני, כך טובים סיכוייך לקבל משרד גדול, פרטי ובעל חלונות. לעומת זאת, עובדים במעמד נמוך עובדים במרחב צפוף, פתוח והומה רעשים. מבקר בעל עין חדה יוכל ללמוד על מבנה הכוח בארגון, על פי השימוש במרחב הפיזי ובטריטוריה.

דרך אחרת שבה מרחב וטריטוריה חושפים כוח בעבודה היא באמצעות החדירה למרחב. מנהל יכנס היישר לחדר העבודה של המזכירות או לקומת הייצור. אולם, כפיפים צריכים לחכות להזמנה כדי להיכנס למשרד המנהל. באופן דומה, סידורי הישיבה בישיבות עיסקיות מרמזים על עמדת המנהיגות של המשתתפים והשפעתם. לדוגמא, לעתים קרובות האדם המנהל את הישיבה יושב בראש השולחן או בקידמת החדר, כשמנהלים בכירים אחרים יושבים מסביבו.

נושאים ונותנים מנוסים מודעים לכוח שבטריטוריה. הם עשויים לבחור במקום ניטרלי לניהול המו”מ. זאת כדי למנוע יתרונות הנובעים מכך שהצד השני מנהל מו”מ במגרש הביתי שלו. הם יעדיפו לעשות עסקים במסעדות, במגרש הטניס או בפאב, מאשר במשרד של צד כלשהו.

הריהוט ועבודות האמנות שבחדר הקבלה ובמשרדים, שילובי הצבעים ונקיון הסביבה העיסקית וכן פריטים אישיים הניצבים על שולחנות עבודה ומדפים – כל אלה מעבירים מסר אודות הארגון ואנשיו. התדמית הפיזית של חברה משפיעה באופן ישיר על תדמיתה הציבורית. המבנה והחזות של חנות כל-בו גדולה או מסעדה, מכתיבים את סוג הלקוחות. אנו שופטים אנשים לפי תדמית מקום עבודתם. יתכן שלא ניתן אמון ברואה חשבון או עורך דין שעל שולחנו מגובבים ניירות. תמונות של המשפחה על שולחן העבודה, פרחים באגרטל או קמיעי ספורט במשרד, משפיעים אף הם על תדמיתך בעיני הזולת.

מגע

ישנם מקצועות כגון, רפואה, רפואת שיניים, אתלטיקה, מחול ועיצוב שער, בהם מגע הוא פונקציה לגיטימית של התפקיד. לעומת זאת, מרבית המנהלים אינם מרחיקים לכת יותר מאשר לחיצת ידיים עסקית טקסית. עליך להיות זהירה בנוגע למגע במקום העבודה, כיוון שאנשים נוטים בנקל לפרש מגע בצורה שגויה. טפיחה ידידותית על הגב או טפיחה על הזרוע כדי למשוך תשומת לב, שאינן אלא תנועות תמימות, עלולות להעליב את הצד השני. כל מגע, אלא אם כן הצד השני מזמינו, הוא חדירה למרחב האישי. מגע בלתי-צפוי עלול להיות מאיים במיוחד אם הם באים ממנהלים גברים. אם תיגע בכפיף, צעדך עלול להתפרש כאלים. לסיום, אפילו מגע שנעשה מתוך כוונה טובה בעמית לעבודה, בן המין השני, עלול להתפרש בטעות כניסיון לקירבה אינטימית או הטרדה.

קול

דבריך הם תקשורת מילולית, אולם צורת האמירה כרוכה בתקשורת בלתי-מילולית. הדרך שבה את אומרת את דבריך תורמת ליצירת תדמיתך וטון המסר מוסיף לפרשנות. מאפיינים קוליים כוללים: עצמת הקול, קצב הדיבור, גובה הצליל, הבעת הקול, מבטא, דיקציה ושטף הדיבור.

יהיו מקרים בהם צורת אמירת הדברים נוגדת את התוכן. תארי לעצמך מנהל כספים המדבר בקול הססני, רך וחסר התלהבות בבואו להבטיח למנהלים האחרים כי החברה במצב כספי טוב. רק מעטים ישתכנעו בכך. באופן דומה, מנהל עבודה המבקש תגובות מהעובדים בקול רם, רב-עוצמה ועבה, עלול להחניק תגובות כאלה. דרך אמירת הדברים חשובה לא פחות מהתוכן. כאשר יש סתירה בין המלים ובין הטון, אנשים מפרשים את טון הדיבור כאינדיקטור מהימן יותר של המסר האמיתי.

קול משקף תדמית ומשפיע על מידת השכנוע. איזה רושם יצור אצלך אדם מגמגם? מי שמדבר בטון חד-גוני? קולו חורק? או, יש לו קול עמוק ומהדהד? מה תאמרי על אדם שמאנפף? צועק? הקול הוא גורם כה חשוב ביצירת תדמית עד כי בארה”ב מנהלים רבים עוברים הדרכה בפיתוח קול כדי שקולם ישמע סמכותי יותר, מקרין אישיות, אסרטיבי, או בטוח בעצמו. אם עבודתך מחייבת אותך לדבר הרבה, עליך לפתח דיקציה זהירה והבעה קולית תוך הימנעות ממלמולים כגון: “טוב, אתה מבין,” “אהה” ו”בסדר.”

כיוון שחלק כה נכבד מעבודת המנהל כרוך בהשפעה על אחרים ונסיון לשכנעם, עליך להיות מודעת ליחס שבין מאפיינים קוליים ושכנוע. מחקרים מראים כי הקולות המשכנעים ביותר היו בעלי התכונות הבאות: נמוכים, בעצמה בינונית ומהירות בינונית, בעלי הבעה, דיקציה ברורה, ללא מבטא וקולחים. אם תשימי לב לטון הקול ותבני טיעונים משכנעים, תוכלי לתגבר את כושר השכנוע שלך.

על הכותב

ממו מגזין

ממו מגזין

השאר תגובה

דלג לתוכןכפתור לפתיחת תפריט נגישותHandicapped logo whiteHandicapped logo black

תפריט נגישות

הצהרת נגישות