סדנאות והרצאות

מירוץ החיים – ברכה או בריחה

לא תמיד ברור מהו אותו אושר חמקמק שאנו רצים אחריו ומה באמת יכול עדיין לרגש ולהלהיב אותנו.
מה אנחנו רוצים מהחיים שלנו, לעזאזל? למה אנחנו כמהים, במה אנחנו משקיעים את הזמן, האנרגיה, האמביציות, החלומות, הכסף שלנו? מה אנחנו מנסים עוד להשיג?
אנחנו רצים כל הזמן, ממהרים, מכוונים את חיינו להתייעלות, ולהתקדמות. אנחנו מקדישים לעבודה את מירב ומיטב כוחנו, לעתים קרובות עובדים יותר ממה שהיינו רוצים, מתוך תחושה שאין לנו ברירה. אנחנו חיים במרדף מתמיד אחרי הצלחה והתעשרות. האם מרוץ החיים הזה – הוא ברכה או בריחה?
לא תמיד ברור מהו אותו אושר חמקמק שאנו רצים אחריו, מה באמת יכול עדיין לרגש ולהלהיב אותנו, ומדוע השעמום כל כך מפחיד אותנו? מעניין לראות מיהן הדמויות המעצבות את מסע החיפוש שלנו אחר האושר – אנשים אמיתיים, או גיבורים, מפורסמים, ודמויות דמיוניות מן הסרטים ומן הספרים. האם מותר האדם מן הבהמה הוא להגיע לירח, או שמא דווקא יכולתו לעצור את מרוץ ההישרדות, לבזבז זמן, לבהות, להביט בחלון ולהיכנס אל היער? מה אומרים על כך פסיכולוגים, אמנים, משוררים, סופרים, פילוסופים , חכמי זן, וחכמי החסידות?
מעבר לחיי היום יום
85% מהעובדים הישראלים מעוניינים לחולל שינוי באורח חייהם, קבע מחקר שהתפרסם לאחרונה . זאת מכיוון שהם לחוצים, עייפים וטרודים. מה זה אומר עלינו?
לא צריך, חס וחלילה, להגיע לערש דווי, ליפול למשכב, להיפרד מאדם יקר, להתגרש, להיות מפוטר או “סתם” להיקלע למשבר- כדי לעצור ולחשוב: “מה הם החיים שלי לעזאזל?”
חיינו מתנהלים בזרם המוכתב על ידי שגרת היום יום, על ידי קשיים והתמודדויות אין ספור הנועלים דלתות רבות בבית הפנימי שלנו. עם זאת, לעיתים, מבקשת הנפש להתעלות מעבר לחיי היום יום  ביציאה אל הטבע, הקשבה למוסיקה, מפגש עם אדם אחר; לכל אחד מאתנו חוויות המעוררות בו את הכמיהה הזו, למה שמעבר לשגרה, אפילו לקסם המסתורין : “הדבר היפה ביותר שאנו יכולים לחוות בחיינו הוא המסתורין” קבע אלברט אינשטיין. כשעייפים, לחוצים, רצים ומתרוצצים הנפש נחנקת ונאנקת. מבקשת על חייה. המסתורין אינו  מוותר וממשיך לבעבע בתוכנו, מבקש להבקיע את התקרות שיצקנו מעל נפשנו. רובנו זקוקים לתובנות מתחדשות, למשמעות, לחיוניות, לרענון החיפוש במסע של חיינו – הקוואסט QUEST.
התעשיין האגדי סוצ’ירו הונדה, שיצר את אימפריית רכב ההונדה, אמר פעם: “ערך החיים נמדד במספר הפעמים שנגעת בעמקי נשמתך”. אם גם מצליחנים, אנשי עסקים, שהפכו לגיבורי התרבות, מודים בכמיהת הנפש לגעת במעמקיה – הרי שהמרוץ אל צבירת החומר כמדד להצלחה ולערך עצמי- נוחל תבוסה מרשימה.
בוא נודה על האמת, כולנו מבקשים – בעבודה, בחיי המשפחה ובחיים האישיים – להרגיש חיוניות, יצירתיות , התלהבות ושמחה פנימית.  רבים ניסחו זאת בדרכם – ר’ נחמן מברסלב באמונתו, ברטראנד ראסל בתפיסתו הפילוסופית, ג’וזף קמפבל במחקרו האנתרופולוגי, ורבים אחרים. אנו מרגישים זאת באש ליבנו. לשם אנחנו מכוונים את עצמנו, אלא, שלעיתים קרובות, בדרכים עוקפות ומשובשות.
הדרך הנכונה אינה מובילה אל התרוצצות אינסופית, להספקים, לעשייה סביב השעון; הפתרון אינו נעוץ ב’מרשמי אושר’ ושיעורים אינסטנט בכמה פרקים; ‘האוצר’ לא  יתגלה בחבילת שיווק של נופש, בקניות, ובחוויות ‘גדולות מהחיים’ המוגשות לנו באריזות מנצנצות ומרשרשות, גדושות בהבטחות.
 דרושה התעוררות הנפש – בלשון החסידות – דרושה התחדשות פנימית –  כיצד?
הרצאה טובה יכולה להיות תחילתו של מסע התעוררות –  בפגישה עם יצירות ויוצרים, עם דברי הגות, אוצרות אמנות, מחקרים, פילוסופים, אמונות ודעות המעניקים תובנות אל החיים ‘כאן ועכשיו’.
זו תהיה חוויה של העשרה ולא התעשרות; יצירתיות ולא צבירה; דיאלוג ולא רעש קיומי; תובנה ולא מרדף אחר סיפוקים מיידים; היפתחות אל הוויה רחבה ולא היבדלות ב’אני גדול’ ונרקסיסטי.
הכותבת היא בעלת תואר Ph.D בספרות משווה מאוניברסיטה בר-אילן.חוקרת, יוצרת, משוררת ומרצה
להזמנת הרצאות:054-5418856
m_gilad@yahoo.com
www.martze.co.il

על הכותב

ממו מגזין

ממו מגזין

השאר תגובה

דלג לתוכןכפתור לפתיחת תפריט נגישותHandicapped logo whiteHandicapped logo black

תפריט נגישות

הצהרת נגישות