משאבי אנוש והדרכה

חופשה שנתית

מהי חופשה שנתית? לכמה ימי חופש זכאי עובד? האם ניתן לצבור ימי חופשה?

חופשה שנתית היא זכות שמוקנית לעובד כחלק מחוקי המגן. הזכות לחופשה היא זכות יסוד בסיסית, שניתנת לכל העובדים, כחלק מהחובה שחלה על המעביד לספק לעובדים שלו תנאי עבודה מינימליים.

על הזכות לחופשה שנתית אי אפשר להתנות. בהתאם לכך, הסכם שלפיו עובד יקבל פחות מימי החופשה הקבועים בחוק, לא יהיה תקף. רק הסכם אשר יעניק לעובד ימי חפשה מעבר למה שנקוב בחוק, יקבל תוקף, שכן מטרתו לשפר את זכויות העובד ולא לגרוע מהן.

החוק שמסדיר את הנושא של חופשה שנתית הוא חוק חופשה שנתית. החוק נחקק כדי לאפשר לכל העובדים לקבל את החופשה שמגיעה להם במהלך שנת העבודה. משך התקופה השנתית תלוי בוותק של העובד במקום העבודה ובגורמים נוספים.

חוק חופשה שנתית מתייחס, בין היתר, גם למועד שבו מתאפשר לממש את זכות החופשה השנתית ותשלום לעובד בתקופה שבה היה בחופשה.

 

כמה ימי חופש מגיעים לעובד?
החוק קובע אחידות באשר למשך החופשה בין כל העובדים שנמצאים במקום עבודה מסוים, או תחת מעביד מסוים. הפרמטר העיקרי שנלקח בחשבון, אשר משפיע על משך החופשה, הוא הוותק שהעובד צבר במקום העבודה.

כמובן, הכל בכפוף לכך שלא נחתם עם העובד הסכם אישי, אשר מקנה לו זכאות לחופשה ארוכה יותר מזו שנקובה בחוק חופשה שנתית.

 

ע”פ החוק, אורך החופשה לכל שנת עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא:
עבור כל אחת מ-4 השנים הראשונות – 14 יום.
עבור השנה החמישית – 16 יום.
עבור השנה השישית – 18 יום.
עבור השנה השביעית – 21 יום.
עבור השנה השמינית והלאה- יום נוסף עבור כל שנת עבודה, עד לתקרה של 28 ימי חופשה שנתית סך הכל.

 

בחוק נקבע, כי במסגרת מכסת ימי החופשה הללו הניתנים לעובדים, נכלל גם יום מנוחה שבועית אחת לכל שבוע עבודה, בהתאם לדתו של העובד ולאורך שבוע העבודה.
כלומר: עובד שמועסק שישה ימים בשבוע זכאי לחופשה בת 12 ימים נטו (14 יום, כולל שישי שבת) בארבע שנות עבודתו הראשונות.

 

אילו ימים לא יחשבו כחופשה?
החוק קובע אילו ימים לא יובאו במניין ימי החופשה:
הימים בהם העובד היה בשירות מילואים.
ימי-חג שלא עובדים בהם.
ימי חופשת לידה
הימים שבהם העובד לא מסוגל לעבוד בשל תאונה או מחלה.
ימי-אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג העובד לא עבד בהם.
ימי שביתה או השבתה.
ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על ארבעה-עשר יום.

 

החוק מתייחס לאפשרות של צבירת חופשה, וקובע כי לא ניתן לצבור ימי חופשה, אך בהסכמת המעביד העובד יכול לקחת רק שבעה ימי חופשה, ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.

בתמונה: הבריכה הגדולה בשמורת עין אפק. צילום דודי הולצמן

לשאלות נוספות בנושאים משפטיים – לחץ לאתר משפטי

על הכותב

ממו מגזין

ממו מגזין

השאר תגובה

דלג לתוכןכפתור לפתיחת תפריט נגישותHandicapped logo whiteHandicapped logo black

תפריט נגישות

הצהרת נגישות