כתבת החודש

הטרדה מינית

רוב מקרי ההטרדה המינית במקום העבודה אינם מגיעים כלל למיצוי משפטי, בשל חסמים פסיכולוגיים מבניים המקשים על המתלוננות.

רובן המוחלט של ההטרדות המיניות במקום העבודה מתרחשות כאשר המטריד הוא העובד או המנהל הגבר, בעוד קורבן ההטרדה היא העובדת האישה. ברוב הפעמים קיים בהטרדה גם מרכיב של ניצול מרות כלפיה קורבן. יש לזכור כי קיימים גם מקרים הפוכים של הטרדה מינית – אך הם נדירים הרבה יותר.

המרכיב העיקרי בטיוח ההטרדות המיניות הם החששות של המתלוננות מפגיעה אפשרית במעמדן החברתי, הכלכלי והמשפחתי. ההליכים הנהוגים בישראל אינם מקלים במקרים רבים על חששות אלה.

מדוע נרתעות המוטרדות מלהתלונן?

1.     חשש מתגובת המעגל הקרוב – “נשים רבות הביעו פחד רב מהיחס אותוי קבלו מהמעגל המשפחתי הקרוב עקב חשיפת הפרשה. אומרת עו”ד שלהבת רובין. “הדילמה הזו חריפה ביותרכאשר המוטרדת היא אישה נשואה, ומחריפה פי כמה כאשר היא מגיעה מרקע מסורתי-דתי”.

.2.     תחושת אשמה – “כמעט כל קורבן של אלימות מכלסוג שואל את עצמו במה הוא לא נהג כשורה” אומר עו”ד רז מסורי.

3.     חשש מהעימות עם הנאשם – “במקרים רבים בהם המוטרדת רואה במטריד טיפוס כוחני, היא נרתעת מעימות עתידי עמו בחדרי החקירות ובבית המשפט”. מסבירה עו”ד רובין.

4.     חשש מפגיעה בשם הטוב – פעמים רבות שולפים הנאשמים בהטרדה מינית גרסה נגדית המצביעה על האינטרס כביכול של המתלוננת להכפיש את המטריד. “רבות מהגרסאות האל המצוצות מהאצבע–אך כלולים בהם פרטים מכפישים, מעליבים המדביקים למתלוננת תכונות מעוררות פלצות” אומר עו”ד מסורי. “האמירות המכפישות אינן נמחקות מפרוטוקול המשפט, ולעיתים גם זוכות לסיקור נרחב בתקשורת. קיים חשש מוצדק של המתלוננת להכתמת שמה  – חשש הנובע ישירות מהחוק שלדעתי איננו ראוי, ויש לשנותו” מסכמת עו”ד רובין.

6.     חשש לחוות שוב ושוב את הטראומה – החקירות הרבותו העימותים עם הנאשם מחזירות את המתלוננות אל הרגעים שכל כך היו רוצות לשכוח –ולאחר כמה התנסויות מכאיבות שכאלה, רבות מהן פשוט “מוותרות על התענוג”.

7.     חשש מפיטורין או הרעה בתנאי העבודה – עפ”י רוב ההטרדה המינית נעשית במקום העבודה, ועלפי רוב היא נעשיתתוך ניצול של יחסי מרות בין המטריד.כאשר עובדת חווה הטרדה מינית במקום עבודתה, רוב הסיכויים שהמטריד יבחר להתמודד עם הפגיעה בו בדרך של התנכלות. יש לזכור שמקו םהעבודה המעדיף פעמים רבות לאבד עובד זוטר מאשר להתעמת עם עובד בכיר. הסטוריה כזו בארגון מרתיעה מוטרדים מלהתלונן והדבר תורם להחרפת הבעיה.

8     נטל ההוכחה יוטל תמיד על המתלוננת – על פיה חוק–נטל ההוכחה מוטל במקרים של הטרדה מינית על המתלונן. בהליך הפלילי, הקודם על פי רוב להליך האזרחי– על המתלוננת להוכיח מכל לגל ספק כי מקרי ההטרדה אכן התרחשו במציאות. הבעיה היא ברוב המחולט של המקרים בהם מתפתח עימות של גרסאות. מסיבה זו קיימת נטייה בקרב המתלוננות לגשת ישירות אל ההליך האזרחי אולם בחירה במסלול זה מעלה שאלות כבדות המופנות אל המתלוננות ובראשן: “מדוע לא התלוננת על המעשים במשטרה?” שאלה המחלישה את עמדתה של המתלוננת. בנוסף, הפניה למישור האזרחי ללא רקע של הצלחה במישור הפלילי עלולה להיגרר למאבק משפטי שעלויותיו הגבוהות אינן מצויות בהישג ידן של המתלוננות.

זהירות הטרדה מינית

חוסר מודעות ואי הכרה של החוק–למרות קמפיינים רבים, וכתבות רבות המתפרסמות בתקשורת–רבים בציבור עדיין לא מכירים את החוק העוסק בהטרדה מינית.”ההגדרה של הטרדה מינית היא כל פעולה אשר פוגעת בפרטיות העובד אם על ידי שליחת ידיים לא צנועה, שאלות אישיות הגורמות לאי נוחות, משפטים בעלי אופי סקסיסטי, הערות אינטימיות על מראה, שליחת דוא”ל פורנוגראפי, ועוד.

לדברי עו”ד מסורי “כאשר את מרגישה כי פרטיותך הופרעה ואת חשופה להצקות מיניות מצד עמית לעבודה, כדאי שתעמידי אותו במקומו. בדרך כלל הוא יבין שאינך מעוניינת ויעזוב אותך לנפשך, במקרה והוא ממשיך בהטרדות התייעצי  בהקדם עם עו”ד המתמחה בתחום

צילום: שאטרסטוק

על הכותב

ממו מגזין

ממו מגזין

השאר תגובה

דלג לתוכןכפתור לפתיחת תפריט נגישותHandicapped logo whiteHandicapped logo black

תפריט נגישות

הצהרת נגישות